נעים להכיר
בגדול – אנשים שמעריצים את העבודה שלכם, השלוחים, ורוצים לעזור לכם ליצור ולחזק את הקהילה שלכם ביעילות.
בקטן – תחום ההתמחות שלנו הוא: פיתוח מערכות ניהול מידע.
כל ארגון מתנהל על בסיס מידע. בין אם מדובר בעסק, מוסד חינוכי או בית־חב”ד, הקשר עם הלקוח/תלמיד/מקורב בנוי על מידע אישי שאני יודע עליו; ההעדפות שלו, היכולות שלו ומצבו הרוחני בהתאמה.
בעולם ניהול המידע, כלי העזר האולטימטיבי נקרא CRM, שהן ראשי התיבות של: Costumers Relationship Management (ניהול קשרי לקוחות).
ה-CRM מרכז את כל המידע העסקי/ארגוני שלך והופך אותו ליעיל, תוך שהוא מחזק את הקשר שלך עם הצד השני.
הנחת היסוד שעומדת בבסיס המערכת היא, שלארגון/עסק שלך יש אינסוף אינטראקציות עם לקוחות שלרוב אינן מתועדות באופן סדיר, או שהתיעוד הוא פסיבי וחסר משמעות, כגון – מספר הרכישות שלו בעבר, סוגן והיקפן, ההעדפות האישיות שלו וכו’.
ה-CRM אוגר את כל המידע הזה, דרך כך שכל עסקה מתנהלת דרכו – החל מהשלב הפוטנציאלי הבראשיתי שלה ועד להפקת הקבלה בסיומה. המידע לא סתם שוכב שם. המידע הוא כלי העזר המרכזי שלך לקראת העסקה הבאה, עם אותו לקוח או לקוח דומה. בעזרתו תדע אילו מוצרים להתאים לו, מהן היכולות הכלכליות שלו, הצרכים שלו וכו’, והסיכוי להגיע לעסקה נוספת – גדל פלאים.
כל בית־חב”ד מנהל את הקשר שלו עם המקורבים על בסיס המידע האישי שלהם, בין אם מדובר במצבם הרוחני, סוג הקשר שלהם לבית־חב”ד, היסטוריית הפעילויות בהן השתתפו, היכולת שלהם לתרום לבית־חב”ד וכו’.
המידע הזה כרגע נמצא בראש של השליח, או בקבצי אקסל חסרי משמעות.
לכאורה מערכת CRM פשוטה יכולה לענות על כל הצרכים הללו ולהפוך את המידע לשמיש ויעיל, אך כאן בדיוק הבעיה הגדולה:
בשונה ממערכת עסקית, בה יש תהליך זרימה קבוע לכל עסקה (‘פוטנציאלית’ עד ‘הושלמה בהצלחה’) – בהתנהלות קהילתית אין יחסי מסחר, משום שהצלחה מבחינתך היא לאו דווקא תנועה בבנק, אלא להיפך – שהצד השני “קיבל” את מה שאתה מציע לו, אפילו ללא תמורה.
זו יכולה להיות הנחת תפילין, הגעה לתפילה, שמירת שבת או הכשרת המטבח וכו’.
בנוסף: בשונה מעסק, שבו לצד השני יש תמיד את אותו הסטטוס – לקוח, בבית־חב”ד לכל חבר בקהילה יכול להיות סוג אחר של קשר עם הבית־חב”ד: מטייל, תושב מקומי שמגיע בקביעות לפעילויות, זה שמגיע רק לתפילות ביום כיפור, ועוד.
ב-ComeUnity פיתחנו מערכת CRM קהילתית, בשונה ממערכת CRM עסקית שלא מתאימה לצרכים של קהילה.
ב-CRM קהילתי המיקוד הוא בשמירה וחיזוק הקשר עם חברי הקהילה, מתוך הבנה שלכל אחד מהם יכולים להיות כמה ‘כובעים’ ולא בתהליכי זרימה עסקיים, לדוגמא:
התאמת הפעילויות והפניות לחברי הקהילה צריכה להיעשות על בסיס ה’כובעים’ שלהם, וכך הפעילות צומחת מכיוון שיש חיבור לאנשים עצמם.
כל המידע הרלוונטי, כגון: תאריך לידה של חבר בקהילה, הפעם האחרונה שנבדקו אצלו המזוזות, סיכום מדויק של כל התרומות שלו לארגון עד היום, כולל פילוח לפי שנים/חודשים וכו’, היסטוריית הפעמים בהן השתתף בסעודת שבת, וכו’ – מתועד ונשמר בכרטיסיה על שמו, והוא בעצם המניע לפעילות הבאה איתו.
התוצאה הישירה של כל זה היא: יחס אישי יותר לכל חבר בקהילה (מה שבוודאות מגביר את תחושת השייכות שלו אליה), התאמה וניהול נכון של כל המשאבים שלך, חיסכון עצום בזמן ובכוחות גוף ונפש, ונחת גדול יותר לרבי.
הלקוחות שלנו מדווחים על עליה של 15% בממוצע בהכנסות הבית-חב”ד בצורה מיידית, בעיקר מתרומות שמושגות בקלות יותר מחברי הקהילה, ושימוש יעיל ונכון יותר בתקציב.
כשמידע ישנו והוא שמיש, אפשרי לפנות ולבקש עזרה וגיוס תמיכה בצורה מדויקת ומכבדת, שפותחת יותר את הלב והכיס.
בגדול – אנשים שמעריצים את העבודה שלכם, השלוחים, ורוצים לעזור לכם להגיע ליותר יהודים ביעילות.
בקטן – תחום ההתמחות שלנו הוא: פיתוח מערכות ניהול מידע. (כן, מסתבר שיש כזה מקצוע..)
כל ארגון מתנהל על בסיס מידע. בין אם מדובר בעסק, מוסד חינוכי או בית-חב”ד, הקשר עם הלקוח/תלמיד/מקורב בנוי על מידע אישי שאני יודע עליו; ההעדפות שלו, היכולות שלו ומצבו הרוחני בהתאמה.
בעולם ניהול המידע, כלי העזר האולטימטיבי נקרא CRM, שהן ראשי התיבות של: Costumers Relationship Management (ניהול קשרי לקוחות).
ה-CRM מרכז את כל המידע העסקי/ארגוני שלך והופך אותו ליעיל, תוך שהוא מחזק את הקשר שלך עם הצד השני.
הנחת היסוד שעומדת בבסיס המערכת היא, שלארגון/עסק שלך יש אינסוף אינטראקציות עם לקוחות שלרוב אינן מתועדות באופן סדיר, או שהתיעוד הוא פסיבי וחסר משמעות, כגון – מספר הרכישות שלו בעבר, סוגן והיקפן, ההעדפות האישיות שלו וכו’.
ה-CRM אוגר את כל המידע הזה, דרך כך שכל עסקה מתנהלת דרכו – החל מהשלב הפוטנציאלי הבראשיתי שלה ועד להפקת הקבלה בסיומה. המידע לא סתם שוכב שם. המידע הוא כלי העזר המרכזי שלך לקראת העסקה הבאה, עם אותו לקוח או לקוח דומה. בעזרתו תדע אילו מוצרים להתאים לו, מהן היכולות הכלכליות שלו, הצרכים שלו וכו’, והסיכוי להגיע לעסקה נוספת – גדל פלאים.
כל בית-חב”ד מנהל את הקשר שלו עם המקורבים על בסיס המידע האישי שלהם, בין אם מדובר במצבם הרוחני, סוג הקשר שלהם לבית-חב”ד, היסטוריית הפעילויות בהן השתתפו, היכולת שלהם לתרום לבית-חב”ד וכו’.
המידע הזה כרגע נמצא בראש של השליח, או בקבצי אקסל חסרי משמעות.
לכאורה מערכת CRM פשוטה יכולה לענות על כל הצרכים הללו ולהפוך את המידע לשמיש ויעיל, אך כאן בדיוק הבעיה הגדולה:
בשונה ממערכת עסקית, בה יש תהליך זרימה קבוע לכל עסקה (‘פוטנציאלית’ עד ‘הושלמה בהצלחה’) – בהתנהלות קהילתית אין יחסי מסחר, משום שהצלחה מבחינתך היא לאו דווקא תנועה בבנק, אלא להיפך – שהצד השני “קיבל” את מה שאתה מציע לו, אפילו ללא תמורה.
זו יכולה להיות הנחת תפילין, הגעה לתפילה, שמירת שבת או הכשרת המטבח וכו’.
בנוסף: בשונה מעסק, שבו לצד השני יש תמיד את אותו הסטטוס – לקוח, בבית-חב”ד לכל חבר בקהילה יכול להיות סוג אחר של קשר עם הבית-חב”ד: מטייל, תושב מקומי שמגיע בקביעות לפעילויות, זה שמגיע רק לתפילות ביום כיפור, ועוד.
ב-ComeUnity פיתחנו מערכת CRM קהילתית, בשונה ממערכת CRM עסקית שלא מתאימה לצרכים של קהילה.
ב-CRM קהילתי המיקוד הוא בשמירה וחיזוק הקשר עם חברי הקהילה, מתוך הבנה שלכל אחד מהם יכולים להיות כמה ‘כובעים’ ולא בתהליכי זרימה עסקיים, לדוגמא:
התאמת הפעילויות והפניות לחברי הקהילה צריכה להיעשות על בסיס ה’כובעים’ שלהם, וכך הפעילות צומחת מכיוון שיש חיבור לאנשים עצמם.
כל המידע הרלוונטי, כגון: תאריך לידה של חבר בקהילה, הפעם האחרונה שנבדקו אצלו המזוזות, סיכום מדויק של כל התרומות שלו לארגון עד היום, כולל פילוח לפי שנים/חודשים וכו’, היסטוריית הפעמים בהן השתתף בסעודת שבת, וכו’ – מתועד ונשמר בכרטיסיה על שמו, והוא בעצם המניע לפעילות הבאה איתו.
התוצאה הישירה של כל זה היא: יחס אישי יותר לכל חבר בקהילה (מה שבוודאות מגביר את תחושת השייכות שלו אליה), התאמה וניהול נכון של כל המשאבים שלך, חיסכון עצום בזמן ובכוחות גוף ונפש, ונחת גדול יותר לרבי.
הלקוחות שלנו מדווחים על עליה של 30% בממוצע בהכנסות הבית-חב”ד בצורה מיידית, בעיקר מתרומות שמושגות בקלות יותר מחברי הקהילה, ושימוש יעיל ונכון יותר בתקציב.
כשמידע ישנו והוא שמיש, אפשרי לפנות ולבקש עזרה וגיוס תמיכה בצורה מדויקת ומכבדת, שפותחת יותר את הלב והכיס.
